רשומות

מחשבות בעקבות 'הכתר'

 צועד כבר כמה שבועות עם הסדרה ה'כתר', שמצליחה לעורר בי המון סקרנות, הזדהות וגם גירוי ללמידה על המון תחומים ותתי נושאים בהיסטוריה, גיאוגרפיה ועוד. ברמה הקולנועית שם לב שכל פרק פותח ב3 סצנות נפרדות, לפעמים אפי' של דמויות שונות, שהולכות ומצטלבות במהלך 50 הדק' למחזה אורגני אחד. מבחינת צילום - המון צילום מאחורה של פרופיל מוצלל, המון גם מול חלון. של המלכה, אבל לא רק. המון קלוז אפים של חשיבה, פאוזות של התבוננות, עיכול רגשות. לונג שוטים של הליכה אחרי החלטה, עצירה, הסתובבות לאחור ו.. לפעמים נסיגה ולפעמים המשך בדרך המקורית. הפרק על הבן צ'רלס שנשלח ללמוד וולשית לפני שיומלך כנסיך ווילס - חילץ ממני 'וואו' כאוב, כשאימו המלכה מסכמת את תגובתה לבקשת העידוד ממנה בתום משימת לימוד השפה והקראת הנאום, בביקורת על תוספותיו האישיות לטקסט המנוסח באמרה שכבן מלוכה הוא חייב להיות מנוטרל מהבעת רגשות, מחאתו על כך שיש לו קול אישי שהוא רוצה להשמיע היא מאמללת - 'אגלה לך סןד: אף אחד לא רוצה לשמוע אותו'. - 'במשפחה או במדינה?', 'אף אחד'. עצם הציור שהצליחו היוצרים לשרטט ל